פסק-דין בתיק ת"א 3492-07

1.         בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, כתוצאה מתאונת עבודה מיום 17.10.02 (להלן: "התאונה").

2.         התובעת שימשה כפועלת קטיף הדרים, בקרב קבוצה של כ-10 פועלים מהכפר בית ג'אן, אשר הורכבה ברובה מבני משפחתה הקרובה והמורחבת (להלן: "הקבוצה"). צד ג' 1  (להלן: "קרני") הינו בעל הפרדס, אשר הזמין שירותי כח אדם מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), לצורך ביצוע קטיף בפרדסו אשר במושב שזור. צד ד' 3 הינו קבלן אשר מארגן פועלים עבור הנתבעת לצורך הפנייתם ללקוחותיה. באופן זה התובעת הגיעה לביצוע עבודה של קטיף הדרים לפרדסו של קרני.  הנתבעת 2 הינה המבטחת של הנתבעת. צד ג' 2 הינה המבטחת של קרני.

3.         ביום התאונה התובעת הגיעה לפרדס יחד עם שאר חברי הקבוצה בשעת בוקר מוקדמת. לאחר זמן מה באופן פתאומי, כל חברי הקבוצה נכנסו לכלי רכב ועזבו את שטח העבודה, על דעת עצמם. זאת לאחר שחברי הקבוצה השמיעו טענה כללית בפני מנהל העבודה מטעם קרני, מר אלי דבוש (להלן: "דבוש"), כי התובעת נפגעה. חברי הקבוצה לא אפשרו לדבוש לבחון את התובעת ו/או לדאוג לטיפול רפואי ו/או לפינוי רפואי, בתור אחראי על מקום העבודה ועל הפועלים במקום.

4.         ממקום העבודה התובעת פונתה לבית חולים "פוריה" שליד טבריה, שם אובחן שהיא סובלת משבר בחוליה בגב. היא אושפזה למשך כ-3 שבועות ולאחר מכן שוחררה לביתה כשהיא נעזרת בחגורה גבית במשך כשנתיים. כמו כן היא טופלה במשככי כאבים ופיזיותרפיה. התובעת חזרה לעבודה לאחר כ-7 שנים. כיום היא מתלוננת על קשיים בעמידה ובהליכה, כאבים בזמן שכיבה במיטה בלילה, וצורך להעזר בתרופות נגד כאבים באופן קבוע. כן התובעת מתלוננת על קושי לבצע עבודות משק הבית ושהיא אינה יכולה להתכופף לפנים ולהרים חפצים בידיה. בית משפט מינה כמומחה מטעמו את פרופ' משה רופמן בתחום האורטופדי, על מנת שיחווה דעתו בקשר לנכות שנותרה לתובעת. פרופ' רופמן סבר שיש להעמיד את נכותה של התובעת בגובה של 14.5% לצמיתות, בשל פגימות בחוליות D5-D6.

5.         היום הראשון של התובעת בעבודה אצל קרני, באמצעות הנתבעת, כמו גם היום האחרון, היה יום התאונה. כך גם ביחס לשאר חברי הקבוצה. למעט העובדה שחברי הקבוצה הגיעו בשעת בוקר מוקדמת לפרדס ועזבו כמקשה אחת זמן קצר לאחר מכן, רוב נסיבות התאונה שנויות במחלוקת בין הצדדים.

6.         גרסת התובעת לתאונה הינה כלהלן: היא הגיעה יחד עם חברי הקבוצה בשעת בוקר מוקדמת לפרדס. לחברי הקבוצה חולקו סולמות, לצורך קטיף פרי הנמצא על העץ, גם מעבר לגובה היד של פועל העומד על הקרקע. היא ביצעה קטיף במשך כשעה וחצי, אשר במהלכו מילאה כמיכל וחצי. בזמן שעמדה על סולם גבוה, היא ביצעה קטיף, כשעל צווארה ועל כתפה מונח תרמיל גדול שם הניחה את הפרי. היא הושיטה את ידה לעבר פרי על מנת לקוטפו, אולם  החמיצה אותו. כתוצאה מכך איבדה את שיווי משקלה (כאשר התרמיל הכבד מאיץ את תהליך איבוד שיווי המשקל), נפלה מהסולם מגובה של יותר משני מטרים, ונחבטה על הארץ. ממקום התאונה היא הובהלה באמבולנס למרכז הרפואי "פוריה".

7.         גרסת הנתבעת וקרני לתאונה שונה בתכלית. הגרסה נמסרה על ידי דבוש כלהלן. חברי הקבוצה הגיעו לשטח בשעת בוקר מוקדמת וקיבלו ממנו תדריך מקדים לביצוע עבודה, בסביבות השעה 07:30. מדובר בקבוצה חדשה שזהו יומה הראשון בעבודה והוא הסביר להם כיצד מתבצע הקטיף ובאילו כלים נעזרים. מדובר בקטיף שנעשה על ידי עמידה על הקרקע בלבד, של פרי עד לגובה יד המושטת כלפי מעלה, ללא סולמות ומבלי שסולמות כלל היו בשטח העבודה. לאחר התדריך הוא נתן הוראה לנהג טרקטור בשטח (שלא שייך לקבוצה) להביא מיכלים אשר יפוזרו בין שורות העצים, בהם הפועלים יניחו את הפרי במהלך הקטיף. מדובר בתהליך שאורך כרבע שעה, וחברי הקבוצה ניצלו זמן זה לצורך שתיית קפה בין עצי הפרי. הוא עזב את מקום הקבוצה לזמן קצר, ולפתע שמע קולות המולה מכיוון הקבוצה. הוא חזר מיד לקבוצה ואז ראה את כל חברי הקבוצה נכנסים לרכב על מנת לעזוב את המקום. הוא שאל את חברי הקבוצה מה קרה ואז נאמר לו שאחת הפועלות נפלה ומישהו הוסיף "מסולם". הוא ביקש מהם לבחון את הפועלת שנפגעה ומסר להם שככל שיש צורך, הוא ידאג לפינוי שלה לטיפול הרפואי בתור מנהל העבודה והאחראי במקום. אלא שחברי הקבוצה התעלמו ממנו ועזבו את המקום באופן עצמאי. זאת בטרם הקטיף החל. למרות שהוא ידע שאין סולמות במקום העבודה של הקבוצה, הוא חזר לבין שורות העצים על מנת לוודא שאין שם כל סולם. בפרדס עבדה קבוצה אחרת של פועלים מהכפר כיסרא בחלקה אחרת, המרוחקת מעט מהחלקה שיועדה לעבודת הקבוצה. הקבוצה מכיסרא אכן עבדה עם סולמות, אולם דבוש עמד על כך, שלקבוצה מבית ג'אן לא סופקו סולמות ואף לא נמצאו סולמות בחלקה.

8.         התובעת טוענת כי הנתבעת ו/או קרני התרשלו כלפיה בכך שלא הנהיגו שיטות עבודה בטוחות ולא נתנו לה הדרכה כיצד לעבוד בעזרת סולם. בשל רשלנות זו נגרמה התאונה. על כן עליהם לפצותה על נזקיה. הנתבעת וקרני טוענים כי לא התרשלו כלפי התובעת בשום צורה והיא, ואין עליהם חובה לפצותה, גם אם נפגעה במהלך עבודתה. מעבר לכך, הם מכחישים את נסיבות התאונה לפי גרסת התובעת. לפיכך לטענתם דין התביעה להדחות.

דיון

9.         ביחס לנסיבות התאונה נשמעו בבית המשפט 3 עדים. מצד התביעה נשמעה עדות התובעת וכן עדות גב' זליכה סלאלחה ששימשה כפועלת נוספת בקבוצה. מצד ההגנה נשמעה עדותו של דבוש. כמו כן הוגשו לבית המשפט ראיות שונות ובכלל זה מסמכים רפואיים, צילומים שנערכו ע"י קרני ומסמכי מל"ל שונים.

10.       לאחר שבחנתי את עדויות וראיות הצדדים הגעתי למסקנה, שהתובעת לא הוכיחה את גרסתה לתאונה, ולא הוכיחה את טענותיה ביחס לנתבעת ו/או ביחס לקרני.

11.       התובעת טענה בכתב התביעה כי ממקום התאונה היא פונתה לבית החולים באמצעות אמבולנס. בשלב מאוחר יותר התובעת שינתה גרסתה וטענה בתצהיר עדות ראשית ובעדות בית המשפט, כי פונתה לבית החולים על ידי חברי הקבוצה. יש בשינוי זה להחליש את גרסת התובעת באופן כללי.

12.       עצם העובדה שהתובעת וחברי הקבוצה לא איפשרו למנהל העבודה בשטח לבחון אותה לאחר הנפילה הנטענת, ו/או לדאוג לפינוי הרפואי, מחליש את גרסת התובעת. הנסיון מלמד שכאשר עובד נפגע בזמן עבודה הוא מעונין שהמעביד או נציגו יווכח בפגיעה. זאת על מנת שיהיה ברור שהפגיעה התרחשה במהלך העבודה, באופן שהמעביד לא יתכחש לכך בשלב מאוחר יותר. לא סביר שהתובעת וחברי הקבוצה היו מסרבים לדרישתו של דבוש לבחון אותה ולהווכח שאכן נפגעה, מיד אחרי התאונה. יש בסרוב זה להחליש את גרסת התובעת, שהיא נפגעה במהלך ביצוע קטיף על גבי סולם.

13.       עצם העובדה שהתובעת ושאר חברי הקבוצה, כמקשה אחת, עזבו את מקום העבודה באופן פתאומי, מבלי למסור כל דיווח למנהל העבודה שנמצא במקום בדבר התאונה (למעט צעקה שנזרקה לחלל האוויר שפועלת נפלה מסולם), מחליש את גרסת התובעת. הדעת נותנת שהיה נמסר דיווח ולו קצר ומהיר למנהל העבודה שהגיע למקום באופן מיידי. זאת גם היה צורך לפנות את התובעת באופן דחוף לבית החולים. אי מתן דיווח מסוג זה מחליש את גרסת התובעת ביחס לטענתה שנפגעה בזמן העבודה, או שנפגעה בנסיבות שתוארו על ידה תוך כדי קטיף על גבי סולם.

14.       הגם שדבוש הוא עד המעונין בתוצאות המשפט כמנהל עבודה מטעם קרני (המשמש בתפקיד זה גם כיום), עדותו עשתה עלי רושם אמין. עדותו היתה בהירה, עקבית והגיונית. כמו כן דבוש ענה על השאלות שנשאל באופן ישיר והיה ניכר שהוא מעיד מתוך מגמה לומר את האמת. מעבר לכך, פרטים רבים בעדותו נתמכו גם בעדויות של התובעת וזליכה. למשל זליכה הודתה שהיתה בשטח עוד קבוצה בחלקה אחרת המרוחקת מהם מהכפר כיסרא. התובעת הודתה שהיה נהג טרקטור בשטח. ככלל הן התובעת והן זליכה הודו בפרטים שונים אותם ציין דבוש, שלא נגעו ישירות לעצם הנפילה. יש בכך להראות שהתיאור המפורט שדבוש נתן, הן ביחס לאיזור העבודה והן ביחס לתנאים בשטח ולסיטואציה הכללית, הינו אמין.

15.       התובעת טענה שהיו מספר עדים ישירים לעצם הנפילה שלה, ובהם כשלושה קרובי משפחה מורחבת וכן בתה בשם מנאל. מדובר בעדים שהתובעת יודעת את זהותם (כפי שפירטה בעדותה), אשר היא יכולה לפנות אליהם ולזמנם לעדות בבית המשפט. למרות זאת התובעת לא זימנה אף אחד מעדים אלה למתן עדות לתמיכה בגרסתה. יש בכך להחליש  את גרסת התובעת. יתרה מזו, התובעת טענה כי בתה מנאל ראתה אותה נופלת. התובעת טענה כי היא לא זימנה אותה לעדות מאחר והיא התחתנה עם תושב ירדן וכיום היא מתגוררת שם. טענה זו איננה משכנעת ואני דוחה אותה. התובעת הודתה שבתה מנאל מגיעה מידי כמה חודשים לביקור אצלה בישראל. בנסיבות אלה, לא היה כל קושי לגבות ממנה תצהיר ביחס לנסיבות התאונה, להגישו לבית המשפט ואף לזמנה לעדות. למרות זאת הדבר לא נעשה. מדובר בעדה בעלת קרבת משפחה מדרגה ראשונה לתובעת, אשר נמצאת בקשר שוטף והדוק עם התובעת. הדעת נותנת שמנאל היתה תומכת בגרסת התובעת בבית המשפט בתור עדת ראיה ישירה לתאונה. אי זימונה של מנאל לבית המשפט, מחליש את גרסת התובעת.

16.       העדה היחידה מבין חברי הקבוצה אותה זימנה התובעת לעדות הינה זליכה. אני לא מוצא בעדותה תמיכה מספקת בגרסת הנתבעת. זליכה לא ראתה את עצם נפילת התובעת. לטענתה היא עבדה בשורה אחרת בתוך הפרדס, ולא יכלה לראותה בזמן הנפילה, אלא הגיעה מיד לאחר מכן. לפיכך, אין בעדות זליכה תמיכה מספקת בגרסת התובעת ביחס לעצם הנפילה.  זליכה לא הגיעה לישיבת ההוכחות שנקבעה לשמיעת עדי התביעה, כאשר הכוונה היתה שעדי התביעה יישמעו באותו יום דיונים. זאת בטענה שהיא חלתה באותו היום, מבלי שהומצא אישור רפואי מתאים. בית המשפט אפשר לזליכה להעיד בישיבה נדחית. התקבל הרושם, שזליכה התאימה את עדותה לעדות התובעת, דבר המחליש אותה.

17.       התובעת טענה שיש למצוא תמיכה בגרסתה בטופס הודעה לפגיעה בעבודה שהוגש למל"ל. זאת מאחר ובטופס זה צויין במפורש שהיא נפלה "בעת קטיף הדרים נפילה מן הסולם" וכי הטופס אושר על ידי המעביד, שהיא הנתבעת. יש בכך, לטענת התובעת, הודאה מטעם הנתבעת הן ביחס להתרחשות התאונה והן ביחס לנסיבות התאונה. אני דוחה טענה זו. התובעת הודתה שטופס זה מולא על פי גרסה שהיא מסרה. הטופס לא מולא על פי בדיקה כלשהי שהנתבעת ערכה ביחס לנסיבות התאונה. לפיכך אין לראות בפרטים המפורטים בטופס זה כחיזוק לגרסת התובעת, שכן פרטים אלה נמסרו על ידי התובעת עצמה, מספר חודשים לאחר התאונה הנטענת. יתרה מזו, בטופס זה אף מפורט שהיא נפלה מספר דקות לאחר שהחלה את עבודתה, בניגוד לגרסת התובעת עצמה שהיא נפלה לאחר כשעה וחצי של עבודה. לפיכך אינני נותן לטופס זה כל משקל ביחס לנסיבות התאונה.

18.       בסיכום המחלה מבית החולים פוריה מפורט: "לדבריה נפלה מגובה של 2 מטר, תוך כדי עבודה". הנתבעת וקרני טענו שיש לראות בכך חיזוק לגרסתם, שהתובעת כלל לא נפלה מסולם. לטענתם אם התובעת אכן היתה נופלת מסולם היתה טורחת לציין זאת במפורש והדבר היה נרשם בסיכום המחלה. מצד שני, ניתן לראות בכך חיזוק דווקא לגרסת התובעת, שכן מצויין נפילה מגובה 2 מטרים, דבר העולה בקנה אחד עם עבודה על גבי סולם. מכל מקום, איני רואה במסמך זה תמיכה מספקת בגרסת התובעת, לאור הקשיים הרבים שהתגלו בראיות התביעה.